הסכסוך הישראלי-פלסטיני

נבין מי השכנים שלנו, ולמה יש כל כך הרבה ויכוחים ביניהם.

שלב 1 מתוך 5

רגש

הנושא הזה מעורר הרבה רגשות. זה טבעי. ננסה לדבר בלי שהרגש ישתלט על השיח.

לשיתוף בכיתה:

איזה רגש הנושא מעורר בי?
האם הרגש נובע מחווית עבר אישית? או מסיבה אחרת?
האם יתכן שמישהו מנסה להשפיע עליי להרגיש רגש ספציפי לגבי הסוגייה?
האם הרגש שעולה בי משפיע על האופן שבו אני תופס את הנושא?
אילו רגשות הנושא עלול להציף אצל מישהו אחר?

תזכורת · הקשבה רדיקלית

תזכורת: הקשבה רדיקלית

במהלך השלבים הבאים נשמע עובדות ודעות שאולי לא יסתדרו עם מה שאנחנו חושבים כרגע. חשוב לנקוט בהקשבה רדיקלית בשלבים אלו.

הקשבה רגילה	הקשבה רדיקלית
איפה הוא טועה?	איפה הוא צודק?
רוצה לנצח	רוצה להבין
מגינה על הזהות שלי	מחפשת את האמת
שופטת	חוקרת
מתוך פחד וחרדה	מתוך סקרנות
מקשיב לעצמי	מקשיב לו

שלב 2 מתוך 5 · ידע — נקודת פתיחה

לפני שצוללים לפרטים

סרטון קצר לפתיחה — ואז רקע היסטורי תמציתי, ומשם ישר אל הדילמה.

הפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני · נפתח ב-YouTube

ידע · סיפור בקצרה 1/2

מה קרה בהתחלה?

1937

ועדת פיל: בריטניה, שהשלטון בארץ היה בידיה, הציעה לחלק את הארץ לשתי מדינות: אחת ליהודים ואחת לערבים. היהודים הסכימו, והערבים לא.

1947

האו"ם: עצרת האו"ם הציעה לחלק את הארץ לשתי מדינות. היהודים שמחו, והערבים לא קיבלו את ההחלטה.

1948

מדינת ישראל קמה: כמה מדינות ערביות תקפו אותה. במלחמה הזו כ-700,000 ערבים שחיו בתוך תחומי מדינת ישראל עזבו את בתיהם, וגם הרבה יהודים שחיו במדינות ערב נאלצו לעזוב את בתיהם ולעלות לארץ ישראל.

ידע · סיפור בקצרה 2/2

מה קרה אחר כך?

1967

מלחמת ששת הימים: ישראל כבשה את יהודה ושומרון, רצועת עזה, חצי האי סיני ורמת הגולן.

1993

הסכמי אוסלו: ראש הממשלה יצחק רבין והמנהיגים הפלסטינים הכירו זה בזה, והוקמה הרשות הפלסטינית. ההסכם לא הצליח עד הסוף, ורבין עצמו נרצח על ידי יהודי שהתנגד להסכם, זמן קצר אחרי החתימה עליו.

2005–2007

רצועת עזה: ישראל עזבה את הרצועה. אחר כך חמאס, ארגון טרור, השתלט עליה בכוח.

7.10.2023

מתקפה: חמאס תקף את ישראל. כ-1,200 בני אדם נרצחו ו-251 נחטפו. פרצה מלחמה.

ידע · השאלה שנבדוק

האם יש לישראל שכנה שרוצה שלום באמת?

נבדוק את זה בעיקר דרך דברי מנהיג אחד: מחמוד עבאס (אבו מאזן), ראש הרשות הפלסטינית.

יש שאומרים: לא

הוא מדבר על שלום בחוץ, אבל בתוך הבית, מול הציבור הפלסטיני, הוא מדבר אחרת. יש גם טענות על ספרי לימוד ועל תשלומים למשפחות מחבלים.

יש שאומרים: כן

הוא הכיר בישראל כבר ב-1991, ויש תיאום ביטחוני בין הרשות לצה"ל במשך שנים.

נגד: הוא לא פרטנר

למה יש מי שחושב שהוא לא רוצה שלום?

באנגלית, מול העולם, הוא מדבר על שלום. בערבית, מול הפלסטינים, הוא מדבר על חזרה לכל המקומות שהיו של הערבים לפני 1948, כולל יפו וצפת.
ספרי הלימוד ברשות הפלסטינית מלאים בהסתה נגד ישראל, לפי דוח של מכון מחקר בינלאומי שפורסם גם באתר האו"ם. המגמה הזו רק מחריפה עם השנים.
יש קרן רשמית ברשות שמשלמת כסף למשפחות של הרוגים ופצועים. העניין הוא שהקרן משלמת גם למשפחות של מחבלים שביצעו פיגועים ונכלאו, נפצעו או נהרגו בעקבות הפיגוע שהם עשו. בפועל, נוצר מצב שהרשות הפלסטינית משלמת למבצעי פיגועים, ובכך למעשה מעודדת את הביצוע שלהם בצורה עקיפה.
העם הפלסטיני הוכיח כבר שאינו מעוניין בשלום ובחיים ב-2 מדינות זו לצד זו. גם בעקבות ההחלטה בוועדת פיל (1937) וגם בעקבות החלטת החלוקה של האו"ם (1947) — ששתיהן הם לא הסכימו להן.

בעד: הוא כן פרטנר

למה יש מי שחושב שהוא כן רוצה שלום?

הוא (אבו-מאזן) הכיר בישראל כבר ב-1991, ובהסכמי אוסלו ב-1993. יכול להיות שבעבר הפלסטינים לא הסכימו או לא הכירו במדינת ישראל (ב-1937 וב-1947), אבל כיום המצב שונה — ומותר להם להתחרט ולשנות דעה. אבו-מאזן וקודמו יאסר עראפת חתמו על הסכמי אוסלו ולחצו יד לראש הממשלה יצחק רבין, ובכך בפועל הכריזו מול כל העולם שהם מכירים במדינת ישראל.
ברשות הפלסטינית ובצה"ל יש שיתוף פעולה ביטחוני, ויש לכך שנים רבות.
לגבי המחקר על ספרי הלימוד — המחקר עלול להיות מוטה: הוא נעשה על ידי מכון מחקר שיושב ברמת גן ומציג בעיקר את העמדה הישראלית, ולכן קשה לסמוך עליו באופן מלא.
התשלומים לאסירים — הרשות הפלסטינית מציגה אותם כתמיכה סוציאלית במשפחות של אסירים, ולא כתגמול על ביצוע פיגוע. התשלום ניתן כל עוד האדם נמצא בכלא, גם אם הסיבה לכליאה אינה קשורה לפיגוע.

ידע · לסיכום

אפשר להסתכל על זה בשתי דרכים

כן, הוא פרטנר

הכיר בישראל כבר ב-1991 ובהסכמי אוסלו ב-1993, ומותר לו לשנות דעה מהעבר.
יש שיתוף פעולה ביטחוני רציף בין הרשות הפלסטינית לצה"ל.
המחקר שמראה הסתה בספרי לימוד עצמו עלול להיות מוטה.
התשלומים לאסירים אפשר להבין כתמיכה סוציאלית, לא רק כפרס על טרור.

לא, הוא לא פרטנר

באנגלית הוא מדבר שלום, ובערבית הוא מדבר על חזרה לכל השטח שהיה לפני 1948.
ספרי הלימוד ברשות מלאים בהסתה נגד ישראל.
הרשות משלמת כסף גם למשפחות של מבצעי פיגועים.
ההיסטוריה מראה שהפלסטינים דחו גם את ועדת פיל (1937) וגם את תוכנית החלוקה (1947).

שלב 3 מתוך 5

איתגור: בואו נחשוב ביקורתית

חשוב! לבקר את שני הצדדים, לא רק את הצד שאתם לא מסכימים איתו.

האם כל מה ששמענו בטוח נכון?
האם הכל מגובה במידע ונתונים שאנחנו סומכים עליהם? מי הביא את הנתונים?
מי אמר את זה, ומה הוא רוצה שנאמין?
האם יש לי ביקורת כלפיי עצמי והדעות שלי? האם יש סיכוי שעובדות שחשבתי או אני חושב שהן נכונות - הן לא נכונות?

שלב 4 מתוך 5

עמדה

קביעה וגיבוש עמדה מושכלת ומבוססת על השלבים הקודמים.

מה דעתכם? נסו לנמק בקצרה ולבסס את דעתכם.

שאלות נוספות:

האם הדעה שלכם השתנתה במהלך השיעור?

אם היה לכם רגש בתחילת השיעור — האם הרגש שלכם השתנה?

שלב 5 מתוך 5

טיפוח פעולה

מה הפעולה שהייתם רוצים לעשות כדי לקדם את עמדתכם?

אפשר גם ברמה האישית: לא כל פעולה צריכה להיות לאומית או פוליטית.