ההתיישבות ביהודה ושומרון
נבחן את הסוגיה הזו דרך מודל REACT — תזכורת קצרה לפני שמתחילים:
רגש
ננסה לדבר על הנושא הזה בלי שהרגש ישתלט על השיח.
- איזה רגש הנושא מעורר בי?
- האם הרגש נובע מחווית עבר אישית? או מסיבה אחרת?
- האם יתכן שמישהו מנסה להשפיע עליי להרגיש רגש ספציפי לגבי הסוגייה?
- האם הרגש שעולה בי משפיע על האופן שבו אני תופס את הנושא?
- אילו רגשות הנושא עלול להציף אצל מישהו אחר?
תזכורת: הקשבה רדיקלית
במהלך השלבים הבאים נשמע עובדות ודעות שאולי לא יסתדרו עם מה שאנחנו חושבים כרגע. חשוב לנקוט בהקשבה רדיקלית בשלבים אלו.
| הקשבה רגילה | הקשבה רדיקלית |
|---|---|
| איפה הוא טועה? | איפה הוא צודק? |
| רוצה לנצח | רוצה להבין |
| מגינה על הזהות שלי | מחפשת את האמת |
| שופטת | חוקרת |
| מתוך פחד וחרדה | מתוך סקרנות |
| מקשיב לעצמי | מקשיב לו |
איך הגענו לכאן, ומי התיישב ראשון
במלחמת ששת הימים (1967) כבשנו את השטחים הבאים: יהודה ושומרון, עזה, חצי האי סיני, רמת הגולן ומזרח ירושלים. ישראל סיפחה רשמית רק את רמת הגולן ואת מזרח ירושלים — לא את יו"ש, בעיקר מחשש למתן אזרחות לאוכלוסייה ערבית גדולה.
ההתיישבות: הישוב הראשון בשטחים היה קיבוץ מרום גולן (לא דתי, חלוציות ציונית כללית); הראשון ביו"ש היה כפר עציון (דתי, על חורבות קיבוץ שנפל ב-1948). בשנותיה הראשונות ההתיישבות לא הייתה נחלת הדתיים בלבד.
מפה אינטראקטיבית: המרחק בין מרכזי האוכלוסייה לשטחי יו"ש — peacenow.org.ilמתוך תנועת "שלום עכשיו", ארגון ישראלי הפועל למען פתרון שתי מדינות והעוקב אחר ההתיישבות ביהודה ושומרון.
יהודה ושומרון, או הגדה המערבית? מתיישבים, או מתנחלים?
יהודה ושומרון הוא השם ההיסטורי-תנ"כי של חבל ארץ זה. יש הקוראים לו גם "הגדה המערבית" (West Bank) — כינוי שמתייחס לגדה המערבית של נהר הירדן (הגדה המזרחית נמצאת במדינת ירדן).
גם הסוגיה עצמה נקראת בשני שמות — סוגיית ה"התיישבות" או סוגיית ה"התנחלות". באופן דומה, יש הקוראים ליהודים המתגוררים בשטחים אלו "מתיישבים", ויש הקוראים להם "מתנחלים".
האם נכון לוותר על יהודה ושומרון?
שטחים אותם כבשנו ב-1967 במלחמת ששת הימים — לטובת עתיד המדינה והעם, או לשמור עליהם?
יש טוענים: כן, לוותר
שיקולים דמוגרפיים, מוסריים ומדיניים — שלום מחייב לפעמים ויתור על שטח.
יש טוענים: לא, להישאר
שיקולים היסטוריים, דתיים וביטחוניים — פינוי עלול ליצור ואקום מסוכן.
בשקופיות הבאות נעמיק בטענות כל צד.
השיקול הדמוגרפי
מדובר בשטחים עם רוב ערבי-מוסלמי, וזה יוצר בעיה דמוגרפית. גם אם כרגע אנחנו לא מספחים ולא מחויבים לתת להם אזרחות — במוקדם או במאוחר לא נוכל להימנע מכך.
השיקול המוסרי
אנחנו כרגע שולטים על עם אחר (העם הפלסטיני), וזה לא נכון מוסרית. לפלסטינים יש זכות למדינה כמו לכל עם אחר, ואנחנו לא צריכים למנוע מהם את זה.
השיקול המדיני
אנחנו מעוניינים לחיות בשלום, והדרך אליו חייבת לעבור דרך ויתורים — גם אם זה ויתור על שטח.
השיקול ההיסטורי
זו ארצנו מסיפורי התנ"ך, והיא שייכת לנו. גם אם כרגע יש שם עם אחר — זה לא אומר שהיא לא שלנו. היסטורית, עמים רבים זזו ממקום למקום; אולי זה יקרה גם כאן. העתיד לא ידוע.
השיקול הדתי
יש לנו זכות קדושה שניתנה לנו על ידי האל על השטחים הללו.
השיקול הביטחוני-פרקטי
אם לא נהיה בשטח הזה, הוא יהיה קרקע פורייה לעלייה של ארגוני טרור שבסופו של דבר יתקפו אותנו. הם קרובים אלינו מאוד, ובסופו של דבר יצליחו לגדול מתחת לאפנו ולפרוץ לשטחנו — ראו מה שהיה בעזה ואירועי ה-7.10.
איתגור וביקורת
- מה ממה ששמענו אולי לא בטוח נכון?
- אילו עובדות מגובות במידע ונתונים?
- האם המידע והנתונים בהכרח מעידים על ההיקש וההיסק שהם באים להעיד עליו — או שאולי יש הסבר אחר?
- האם יש לי ביקורת כלפיי עצמי והדעות שלי? האם יש סיכוי שעובדות שחשבתי או אני חושב שהן נכונות - הן לא נכונות?
קביעת עמדה
קביעה וגיבוש עמדה מושכלת ומבוססת על השלבים הקודמים.
מה עמדתכם? תנמקו.
טיפוח פעולה
מה הפעולה שהייתם רוצים לעשות כדי לקדם את עמדתכם?